המדע מחפש משמעות / דני גליק

מחשבות לפני שינה - הפעם על ספר של חבר, דני גליק, "המדע מחפש משמעות - מסע להבנת המוח, התודעה והרצון החופשי".

זהו ספר שמבקש להתמודד עם השאלות הגדולות ביותר של הקיום האנושי. דני מוביל את הקורא במסע מרתק: מהסקירה המדעית הבסיסית על עולם החומר והביולוגיה, דרך ההסבר על תפקוד המוח ויצירת תפיסה וזיכרון, אל טבעו של הרגש והתודעה, ולבסוף אל השאלה המורכבת של הרצון החופשי ואל מסגרת מחשבתית חדשה ומפתיעה למוסר אנושי. זהו ספר שאינו קל, אך מתגמל מאוד - כזה שמרחיב אופקים ומלווה את הקורא זמן רב אחרי שסיים את הדף האחרון.

פילגשו של ויטגנשטיין מאת דיוויד מרקסון

הספר "פילגשו של ויטגנשטיין" של דיוויד מרקסון הוא ספר משונה, מוזר ואפילו משוגע. ישנה קייט שחושבת שהיא הבת אדם האחרון בעולם שלא נותרו בו אפילו בעלי חיים. היא כותבת סוג של יומן ובו נזכרת בפרטים רבים, עובדות על העולם, נכונות ולא נכונות. היומן הזה נפרש על מאות עמודים ודי קשה לקריאה כי העלילה בו היא מאוד מופשטת וישנו רק שטף של עובדות ואמירות אסוציאטיבית שזורמות אחת אחרי השנייה בלי פואנטה או כיוון התפתחות ברור.

מחשבות על הספר "פחות זה יותר" מאת ג'ייסון היקל

הספר יצא לאור בהוצאת "רדיקל" שמכריזה על עצמה כ"הוצאה ללא כוונות רווח, אבל עם כוונה אחת גדולה - להביא אל הקהל הישראלי את הספרים משני התודעה של היום, שטומנים בחובם את הרעיונות משני המציאות של מחר".

תקציר

הספר סוקר את התפתחות הקפיטליזם ומצביע על הקשר בין השיטה הקפיטליסטית הדורשת גדילה מתמדת לניצול יתר של משאבי טבע. ניצול יתר של הטבע גורם להכחדת מינים של חיות, דגים, חרקים, צמחים, דילול האדמה ולבסוף משחק תפקיד מרכזי במשבר האקלים. הספר מציע סקירה של טכנולוגיות עכשוויות האמורות לעזור לאנושות לתקן את הנזק שנעשה אך אלו לא יספיקו לשפר את המצב כל עוד השיטה הכלכלית מסתמכת על גדילה מתמדת. בחלקו השני של הספר ישנה הצעה לשינוי השיטה הכלכלית ומעבר לכלכלת שפע יציבה שמטרתה רווחת האדם ויציבות אקולוגית.

את הרעיון המרכזי של הספר אפשר לסכם בנקודות הבאות:

ספרים שאהבתי ב 2019

הסיפור על אהבה וחושך / עמוס עוז     הבשורה על פי יהודה / עמוס עוז

צבע החלב / גל ליישון     עולם הסוף / אופיר טופה גפטה

שנתיים, 8 חודשם ו-281 לילות / סלימן רושדי     היו ימים בארגנטינה / אנדרס נאומן

האבוקדו שלא יבשיל / איליין דנדי     העולם עוד יראה את פניי / אלפרד הייז

פרח קטן / יוסי אביליו    המקום / מריו לבררו

ענן אטלס / דייוויד מיטשל    דרווין באיילון דרום / סמדר רייספלד

"ההתמרדויות נראו עתה, מהעמדה המרוחקת של קור הרוח, מהמעטה הדק של המכובדות שרכשתי, מטופשות ובזבזניות, והערמומיות נראתה לי כעת תכונה שכדאי לאמץ כתו אישיות מובחן" העולם עוד יראה את פני / אלפרד הייז

סיפור על אהבה וחושך / עמוס עוז

הספר הנפלא הזה, לפני שסוף-סוף אזרתי אומץ וקראתי אותו, עמד אצלי על המדף משבוע הספר של 2014. הסתובבתי אז ביריד הספרים שבכיכר רבין וראיתי את עמוס עוז יושב על כיסא פלסטיק כמה מטרים מהדלפק של הוצאת כתר. סביבו לא היו אנשים כי הוא הגיע רק לפני רגע ועוד לא הספיקו להכריז על כך שאפשר לגשת ולקבל את חתימתו. אני מיהרתי לקנות את הספר כי גם כך תכננתי לרכש אותו וכי נורא רציתי לגשת אליו לפני שהידיע על כך שהוא פה תתפשת בכיכר. כאשר ניגשתי עליו והספר בידי הבנתי עד כמה זה בנאלי, מה אגיד לו? הרי הקדשתו תהיה חסרת ערך, הקדשה גנרית חסרת ייחוד. רציתי לשאול אותו משהו אך לא היה לי רעיון וזמן לחשוב על אחד. רציתי לספר לו על כך שלפני חודשיים הייתי אצלו בהרצאה וממש עכשיו קראתי את אוסף הסיפורים תמונות מחיי הכפר. להגיד לו שאהבתי את דמותה של חנה ממיכאל שלי.

"מי שמחפש את לב הסיפור במרחב שבין הייצירה לבין מי שכתב אותה - טועה: כדאי מאוד לחפש לא בשדה שבין הכתוב לבין הכותב אלא דווקא בשדה שבין הכתוב לבין הקורא"

ספרים שאהבתי ב 2018

מזל קטן של קלאודיה פיניירו     הארץ המדומיינת של אדוארדו ברטי

בורחסטיין, עשרה ימים ברה של סרחיו ביסיו

מוזרים I וספר התשוקות סיפורים קצרים    פלופ של רפאל פינדו

טרילוגיה הלא רצונית - העיר של מריו לבררו

The Girl Who Read On The Metro by Christine Féret-Fleury

סבון של יורם קניוק     פשע מעודן של סרז`ו סנטאנה

גן עדן של ארנסט המינגויי
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום של מילן קונדרה

קיצור תולדות האנושות וההיסטוריה של מחר של יובל נח הררי

מזל קטן / קלאודיה פיניירו

פעם שלישית שאני מתיישב לכתוב על הספר מאז שסיימתי לקרוא. אני מוחק הכל ומתחיל מההתחלה, מנסה לכתוב כי כך אני זוכר. ספר טוב הוא כמו חלום - בזמן הקריאה הוא ממלא את כולי: מחשבות, רגשות, תחושות ועם סיומו הכל מתפוגג במהירות. 

על מה אני רוצה לכתוב? מה הייתי רוצה לזכור? 

"נדרשות מילים רבות כדי לספר דקות, שניות, רגעים, שברי זמן שבקושי אפשר להבחין בהם. רצף ההתרחשות קורה במהירות כזאת שהמילים שמספרות אותו לא מסוגלות להתחבר..."

במהלך ארבעת הימים האחרונים אני ממשיך לדפדף בספר בנסיוני להאט את התפוגגות החלום. קורא פה ושם, מדפדף.

"התהום מעורר משיכה. לפעמים בלי שנהיה מודעים למשיכה הזאת. יש אנשים שאותם היא מושכת כמו מגנט. אלה שיכולים להציץ, להביט מטה ולחוש שהם מסוגלים לקפוץ."

התמסרתי לספר מהעמודים הראשונים וקראתי אותו במנות גדולות, מהר, ויחד אם זאת חזרתי וקראתי שוב, קטעים שלמים, פרקים. חזרתי על מנת לסמן קטעים שאהבתי במיוחד - אותם פרטים קטנים: מחשבות, נגיעות, ליטופים, מבטים.